נובמבר 1992 - בשעה 14:00 בצהריים ברחוב מכבי 7 תל אביב מתכנסים בפעם הראשונה לחזרה ראשונה : אורית טיטי שחף, תום פטרובר, אשר פדי, אבי יפרח, ערן מיטלמן ואיתן וקסלר. החזרה מתקיימת בסלון ביתם השכור של תום ואורית.רעש החזרה מקפיץ את כל שכני הבניין ובעיקר את הזקנה מלמעלה שלא מתעצלת ויורדת במדרגות לדפוק על הדלת ולהתחנן לשקט.
 
תום ואורית הכירו במהלך שירותם הצבאי בלהקה צבאית . הם הספיקו להכיר להתאהב להופיע בפאבים (שם הצטרף אליהם איתן וקסלר גיטריסט מלהקה צבאית מקבילה והם הופיעו ביחד בעשרות פאבים באזור המרכז כאשר הם מבצעים גירסאות כיסוי ללהקות ואומנים כמו נירוונה, פרל ג'אם, סטון טמפל פיילוט, יס, ג'נסיס, פוליס, אריתה פרנקלין, ברוס ספרינגסטין, בריאן אדמס ,סטינג, פרינס, ועוד ...) לכתוב שירים ולהקליט אותם בכל מיני אולפנים ביתיים. את ערן מיטלמן הכיר תום בילדותו במסגרת בית הספר תלמה ילין שם הפכו לחברים ועסקו בכל מיני פרויקטים מוסיקלים במסגרת בה"ס. מיד לאחר שיחרורה מהצבא הצטרפה אורית להרכב הופעות פאבים בשם "בוסם" שם גם הכירה לראשונה את אשר פדי (תופים) ואבי יפרח (בס). פעם בפעם היו יורדים חברי להקת "בוסם" לשבוע הופעות באילת במועדון היאכט פאב. תום ששרת עדיין בצבא הבריז יום אחד לאחר הופעה בבאר שבע והגיע לאילת שם נשאר שבוע ימים עם אורית והלהקה. במהלך השבוע הזה היו יורדים מידי פעם אשר ואבי לנגן במועדון בזמן שהיה סגור לקהל. באחת הפעמים הצטרפו גם תום ואורית. הם החלו לנגן שירים מקוריים והחיבור ביניהם היה טוטאלי. גם מוסיקלית וגם חברית. היה ברור שתהיה לזה המשכיות כאשר יחזרו לתל אביב. וכך היה.
 
ינואר 1993 - היהודים מבצעים עשרה שירים כפרזנטציה במועדון טושה בפתח תקווה ליעקב גלעד, מפיק ידוע שעבד עם יהודה פוליקר, גילה את להקת בנזין והפיק מוסיקלית עשרות תקליטים עד אותה תקופה. יעקב גלעד שמע את אורית במסגרת להקת "בוסם ", התלהב, יצר קשר ורצה לשמוע את החומר המקורי של ההרכב. לאחר ששמע שירים כגון: "הבלוז" "לא קל" "מלחמה שקטה" ועוד... הודיע יעקב ללהקה שהוא איננו אוהב את השירים ואין לו מה לעשות עם חומרים מהסוג הזה. הוא ביקש מתום שימשיך לכתוב ושידברו איתו בהמשך כשיהיו שירים נוספים. היהודים לא חזרו מעולם ליעקב גלעד. הם החליטו להמשיך הלאה בדרכם .
 
אפריל 1993 - איתן וקסלר נאלץ לעזוב את ההרכב ולאחר התיעצות בין חברי הלהקה מועלים שמות של גיטריסטים כמו נאור דיין ושמוליק בודגוב. תום ואורית לא חושבים פעמיים ומבקשים מאשר ואבי שכבר ניגנו עם בודגוב בעבר לדבר איתו לגבי שיתוף פעולה. שמוליק משיב שהוא מוכן לבוא בתור נגן שכיר באופן חד פעמי לחזרה ונראה מה יהיה.

החזרה הראשונה של ההרכב שמאוחר יותר יקליט גם את האלבום מציאות נפרדת מתקיימת בחדר החזרות של אולפני זזה. החיבור היה מושלם . היתה תחושה שההרכב הזה מנגן ביחד כבר שנים. בסוף החזרה הודיע שמוליק שהוא אינו מעוניין להיות שכיר בהרכב אלה חבר להקה לכל דבר ועניין. מכאן החל העסק לתפוס תאוצה. ההרכב נכנס לקצב חזרות אינטנסיבי ולאחר כמה חודשים נכנסים היהודים לאולפני סיגמה להקליט סקיצות ראשונות. הם מקליטים שירים כמו "מי אמר לך", "הזמן שלך", "שחק אותה", "עוד ארון", "מלחמה שקטה", "כל הסיפור", " הימים שלנו" . בודגוב מנצל את קשריו עם טמירה ירדני ומעביר לה את ההקלטות לשמיעה.  למחרת היום טמירה נפגשת עם ההרכב ומחתימה אותם על חוזה הפקה. מיד לאחר מכן היא מזמינה חברות תקליטים כמו הליקון והד ארצי שיגיעו לחדר החזרות לשמוע את הלהקה.

ראשון מגיע אודי אניס מחברת הליקון ששומע את ההרכב ואומר שהכל באמת נשמע מצויין אבל מה קורה עם הופעות הוא שואל. היהודים משיבים שמתוך החלטה הם לא מתכוונים להופיע בשום מקום עד שלא יהיה דיסק בחנויות. על זה משיב להם אודי : "אצלינו בהליקון יש סיסמה אם זה לא חי זה מת" כלאמר אם אתם לא מופיעים אנחנו לא מחתימים. היהודים אומרים לא תודה לוחצים ידיים ונפרדים לשלום. אחרין מגיעה אתי אנטה, המפיקה של גידי גוב באותה תקופה. לאחר שמיעת השירים היא מודיעה ללהקה שהשירים באמת מצויינים והלהקה נשמעת מעולה אבל כמו שהיא רואה את הדברים חסר לה גימיק! איזה גימיק שואלים החברה ? לא יודעת היא עונה איזשהו גימיק. בלי גימיק זה בחיים לא יעבוד. היא הולכת לה לדרכה בדיוק כשחיים שמש מהד ארצי נכנס לחדר. חיים שומע שירים כמו "לא קל", "מלחמה שקטה", "סוף העולם", "עוד ארון", "הבלוז", " מי אמר לך" בסיום הוא מבקש שהלהקה תגיע לחתום מחר בבוקר אצלו במשרד על חוזה לשלושה תקליטים. וכך היה. למחרת היום חתמה הלהקה על חוזה עם חברת "הד ארצי". חשוב לציין שבאותה תקופה היתה מחשבה להקליט שני תקליטים בנפרד, אחד לאורית ואחד לתום אבל אז הציעו אשר אבי שמוליק וחיים שמש שכדאי להקליט דיסק אחד ושאין שום סיבה בעולם להפריד . ההצעה התקבלה ומכאן החלו היהודים להתכונן לקראת ההקלטות של הדיסק הראשון. הם מקליטים סקיצות נוספות לשירים "אלה" "סוף העולם" "הבלוז" "מחפש תשובה" ועוד שירים שלא נכנסו בסופו של דבר לדיסק. תום מחליט לצרף את רועי זוארץ להפקה המוסיקלית ביחד איתו ועם שמוליק בודגוב. 
 
מרץ 1994 - היהודים נכנסים להקלטות באולפני דיבי לא לפני מחשבה מעמיקה לגבי הסאונד, בדיקות מגברים שונים, מיקרופונים, והחלטה על דרך ההקלטה. העיבודים באלבום זה הם פרי יצירתם של תום פטרובר ושמוליק בודגוב. והפקה מוסיקלית : תום פטרובר, שמוליק בודגוב, רועי זוארץ. על הסאונד מופקד אוהד דקל. בשלב המיקסים יחליף אותו ראובן שפירא. במהלך ההקלטות משתמשים היהודים בסרט 24 ערוצים ובשלושה "איי דאט" שרצים במקביל, דבר שנעשה בפעם הראשונה בארץ באותה תקופה. חיים שמש והד ארצי, יאמר לזכותם, מסכימים לדרישותיו של תום ולא חוסכים בכסף וזאת למרות שמדובר בדיסק ראשון של להקה לא מוכרת. במהלך ההקלטות מחפשים חברי ההרכב שם ללהקה. שמות עולים ויורדים עד אשר ערב אחד בפגישה בין אורית, תום ורועי זוארץ, מציע רועי את השם "היהודים". בדיעבד מסתבר שזה רעיון שרועי שמע מאלדד זיו הבמאי שאיתו עבד על כמה וכמה הצגות תיאטרון. תום ואורית מתלהבים ומתלבטים ושוב מתלהבים ושוב מתלבטים בסופו של דבר הם מספרים לשאר חברי ההרכב וההחלטה מתקבלת. מעתה יקרא שמם "היהודים".
 
פברואר 1995 - היהודים מסיימים את ההקלטות ופונים לעבוד על עטיפת האלבום עליו מופקדים ציפורה עוזיאל ונטורה ורן ברלב. במקביל מצלמים קליפ לשיר "מחפש תשובה" עם הבמאי שחר ברלוביץ ולאחר מכן מצלמים היהודים שני קליפים נוספים דלי תקציב לשירים "הזמן שלך" ו "אלה". למרות בקשתם של תום ואורית, אשר פדי ואבי יפרח מודיעים שהם לא יוכלו להופיע אך ורק עם היהודים ויאלצו להמשיך ולעשות פרויקטים אחרים במקביל. אורית ותום מקבלים זאת בהבנה אך לא מתיאשים ומחליטים להקים הרכב חדש ליהודים שיתעסק כל כולו אך ורק בלהקה ובהופעות. ערן מיטלמן נשאר, שמוליק בודגוב עוזב ותום מחליט ליצור קשר עם הגיטריסט ארז נץ לגבי שמות של גיטריסטים אחרים. ארז מקשר בין הגיטריסט איציק סולם לבין תום ואורית שקובעים להיפגש. הפגישה המוצלחת והחיבור שנוצר בין השלושה מהווים בסיס מוצק להיווצרותו של ההרכב החדש. איציק שניגן באותה תקופה באופרת הרוק "ציבעוני שחור" מזמין את אורית ותום לשמוע את המתופף של אותו הרכב הלוא הוא יהב ליפינסקי. יהב, שהיה בן 19 באותה תקופה, הוא בדיוק האיש שהם מחפשים- מתופף עם סטייל יחודי ועם מכת סנייר לא מהעולם הזה. על הבס עולה לתקופה קצרה אלעד קרן.
 
15 באוגוסט 1995 - היהודים עולים לבמה להופעת בכורה במועדון הלילה ה 12 בתל אביב. איתן וקסלר מצטרף לאיציק סולם בגיטרות למשך 10 הופעות ראשונות. אלעד קרן הבסיסט עוזב את ההרכב לאחר כחודשיים עקב היותו חבר בלהקת "השוונג של הפיתה". היהודים מקיימים אודישנים לבסיסטים אליהם מגיע בין היתר חברו הטוב, שותפו לדירה, ומי שניגן איתו כל ילדותו של יהב ליפינסקי, מי אם לא : אבי סטרול. החיבור בין סטרול ליהב מורגש מייד עם כל בייס דראם. לחברי הלהקה אין כל ספק, הם מצאו את הבסיסט שחיפשו. מרגע זה והילך על הבס - אבי סטרול.
 
1995 - 1996  הד ארצי בשיתוף עם הלהקה מוציאים בזה אחר זה 7 סינגלים לרדיו - "מחפש תשובה" "מי אמר לך" "ג'קי" "הימים שלנו" "אלה" "שחק אותה" "לא קל". למעט יואב קוטנר, שהשמיע מידי פעם, וטל ברמן שפירגן, אף לא אחד מהם נכנס לרשימת ההשמעות של תחנות הרדיו. ההיתעלמות מהלהקה היא טוטאלית ! בחברת הד ראצי נכנסים ללחץ בעיקבות ההיתעלמות התיקשורתית, אבל היהודים לא ניבהלים. הם ממשיכים להופיע ברחבי הארץ בעשרות מועדונים קטנים כאשר בכל הופעה מגיעים עוד ועוד אנשים. בהתחלה 20 איש אחר כך 50, 100 , 200, 300 והמספרים רק הולכים וגדלים. אט אט ממלאים היהודים מקומות כמו ה"היט" בבאר שבע, "הגאלה" בקריות, "השברולט" בחולון, "המוזה" בנתניה. מועדון הלוגוס בת"א מפוצץ עד אפס מקום כאשר 200 איש עומדים בנוסף מחוץ למועדון ערב ערב וצופים בהופעה דרך הזגוגיות השקופות.
 
אוגוסט 1997 - לאחר שהופיעו מאות הופעות, היהודים מוזמנים להופיע בליל אהבה בצמח לעיני 25 אלף איש. המשטרה נאלצת להפסיק את המופע חמש פעמים במהלך אותו ערב עקב הטירוף שנוצר בקהל בזמן ההופעה. מארגני הערב מתקשים לעכל את גודל התופעה. באמצע המופע עולים נציגים של חברת הד ארצי ומעניקים ללהקה תקליט זהב על מכירת 20,000 עותקים מאלבומם הראשון.
 
דצמבר 1997 - היהודים נכנסים להקלטות אלבומם השני "היהודים" באולפני דיבי. העיבודים של כלל חברי ההרכב . הפקה מוסיקלית: תום פטרובר. על הסאונד מופקד מי שהיה גם הטכנאי בהופעות הלהקה מני בז'רנו. על המיקסים אחראי ראובן שפירא. היהודים משתמשים בפעם הראשונה להקלטות בתוכנת פרוטולס שרצה במקביל לסרט 24 ערוצים. בזמן ההקלטות היהודים ממשיכים להופיע ומנסים שירים חדשים מתוך האולפן בהופעות. שירים כמו: "סמי חופשי" "גניבה" הופכים ללהיטים מוכרים הרבה לפני שיוצא הדיסק לחנויות.

 
05.02.1998 - אתר אינטרנט רשמי ללהקה עולה לאוויר.
 
יוני 1998 - היהודים טסים לאנגליה לאולפני "טאון האוס" בלונדון לבצע עריכה דיגיטלית לדיסק החדש. על העריכה מופקד ג'ף פש .
 
ספטמבר 1998 - הדיסק החדש של היהודים יוצא לקהל הרחב. אין צורך לומר שהתקשורת ממשיכה להעלים עין בכל מה שקשור ללהקה, אבל היהודים כבר במקום אחר. זה הדבר האחרון שמעסיק אותם. נהפוך הוא, רגע לפני שיוצא הדיסק הם מוציאים את שני הסינגלים שלהם "עידן האלוהים" ו"סמי" לקהל הרחב ולא לתחנות הרדיו. אין ספק שמדובר בהצהרת כוונות. מעתה הרדיו הוא בונוס ולא מטרה עיקרית.
 
במהלך הקיץ שוב מוזמנת הלהקה להופעה בליל אהבה בצמח וכאילו לא למדו דבר, שוב עוצרת המשטרה את המופע ומאיימת לא להמשיכו כלל, ושוב עולים נציגים של הד ארצי לבמה אלה שהפעם הם מעניקים ללהקה תקליט פלטינה על מכירות של למעלה מ 40,000 עותקים של מציאות נפרדת. חודש לאחר מכן מקבלת הלהקה תקליט זהב נוסף על אלבומה השני "היהודים".

 
 
סוף קיץ 98 מחליט איציק סולם לנסות את מזלו בחו"ל. הוא עוזב את הארץ ועובר להתגורר בניו יורק. הפרידה היא קשה.

 
 
30.10.1998 - היהודים מקיימים הופעה אחרונה ביחד עם איציק סולם על חומת עכו העתיקה בפסטיבל עכו.
 
דצמבר 1998 - יפתח שחף מצטרף ללהקה. שחף ,שמתגורר בקיבוץ עין המפרץ שבצפון וניגן לפני כן עם ארכדי דוכין, נוסע שלוש פעמים בשבוע שעתיים וחצי ברכבת הלוך חזור לחזרות עם הלהקה שמתכוננת לסיבוב הופעות חדש בעקבות אלבומם השני. מהר מאד הוא מחליט לעבור למרכז ושוכר דירה ביחד עם יהב ליפינסקי. היהודים מצטרפים למפיק שוקי וייס ובפברואר 99 הם יוצאים לסיבוב הופעות חדש. לשנת ההופעות הראשונה מצטרף צוות של שניים- הבמאי אורי גרודר והמפיק אודי דגן שמצלמים סרט דקונמטרי על הלהקה. הסרט שבא לראות ולבחון מקרוב את התופעה שנקראת היהודים מוקרן בסופו של דבר בתוכנית עובדה עם אילנה דיין.
 
יולי 1999 - היהודים מהווים מופע פותח בהופעתה של מטליקה באמפי פארק ראשון לציון. בשנת 2000 פתחו היהודים את הופעתם של "רייג' אגיינסט דה משין" ו "סקאנק אננסי" בארץ.
 
 
ספטמבר 1999 - היהודים זוכים בתואר להקת השנה של גלי צהל. 
 
 
ינואר 2001 - היהודים מתחילים לעבוד על אלבומם השלישי "פחד מוות". הם נסגרים בחדר חזרות למשך שלושה חודשים ולאחר מכן נכנסים להקלטות באולפני זזה. עיבודים :היהודים . הפקה מוסיקלית: תום פטרובר. על הסאונד מופקד ראובן שפירא. על המיקסים אחראי יעקב מורנו. במהלך ההקלטות הם מחליטים להזמין את איציק סולם ואת שמוליק בודגוב לקחת חלק באלבום החדש. תוך כדי המיקסים הם פוגשים את יוסי חסון מי שעתיד להיות הסאונד מן הקבוע של הלהקה באולפן מכאן והילך.
 
יולי 2002 - "פחד מוות" הדיסק השלישי של היהודים יוצא לחנויות. כרגיל ליהודים, הדיסק משופע בבלדות ובסולואים ארוכים מהרגיל. "המאה העשרים" 10:00ד "תענה לי" 8:15 ד וזאת לצד שירי גרוב כמו "ליפול" "עכשיו את" ועוד . הם ממשיכים את הקו שהתחיל בדיסק השני ומוסיפים עוד 4 שירים באנגלית. הם יוצאים לסיבוב הופעות חדש ובינואר 2003 מצלמים ומקליטים דיוידי ודיסק כפול של הופעה חיה ממועדון התיאטרון ביפו. בבונוסים של הדיוידי ניתן לצפות בקטעים נדירים של הלהקה מתוך אולפני ההקלטות , מאחורי הקלעים וקליפים שעשתה הלהקה עד אותה תקופה. יחד עם זאת נוצרו קליפים חדשים לשירים "מי אמר לך", "עידן האלוהים" , "you've got to believe me". את הדיוידי מקליט וממקסס יוסי חסון. לאחר יציאת הדיוידי ב 2003 מודיע יפתח שחף על רצונו לעזוב את ההרכב ולחזור ולהתגורר בקיבוץ שם יוכל לעבוד על חומר מקורי משלו.
 
מאי 2003 - הלהקה מקיימת אודישנים לגיטריסטים . מתוך כל הנבחנים ישנם שניים דניאל ברכר וגיא באר שעולים על כל האחרים בצורה משמעותית . חברי ההרכב שכל כך מתלהבים משניהם מחליטים שהם לא מוכנים לוותר אל אף אחד מהם. הם מזמינים את השניים לחזרה משותפת לראות איך תהיה הכימיה. בחזרה שמתקיימת ב"חדר של סבתא", חדר החזרות בת"א, עפים ניצוצות באוויר. החיבור הוא מושלם. אורית, תום, יהב, מיטלמן וסטרול מתארים תחושה של צמרמורות בזמן הנגינה. הם מרגישים שמאז הקמתה של הלהקה השירים מעולם לא נשמעו טוב כל כך. גיא ודניאל פשוט משלימים האחד את השני. רוח חדשה נושבת בלהקה . עידן חדש מתחיל. "רצינו גיטריסט אחד תותח" הם אומרים "קיבלנו שניים לא מהעולם הזה" . ב 23.08.2003 - הלהקה מקיימת הופעה ראשונה עם דניאל ברכר וגיא באר באמפי ווהל בת"א. תפקידי גיטרות רבים שהיו קיימים בדיסקים, אולם נאלצו לרדת בהופעות, מגיעים בפעם הראשונה לאוזני הקהל בהופעה חיה.
 
נובמבר 2003 - מרתון היהודים! הלהקה מחליטה לקיים מרתון בהאנגר 11 בת"א בו היא תבצע רצוף את שלושת אלבומיה בזה אחר זה לפי סדר השירים המדויק בכל דיסק. מדובר בהופעה של שלוש וחצי שעות ללא הפסקה בה מארחים היהודים את שמוליק בודגוב ב"מציאות נפרדת" , את איציק סולם ב"היהודים" ואת יפתח שחף ב"פחד מוות", כל אחד לשלושה שירים.

 
 
3.7.2004 - בעיקבות הרוח החדשה שנושבת בלהקה מחליטים חברי ההרכב על הופעת אנפלגד חד פעמית שתארך בהיכל התרבות בת"א. הם מקליטים ומצלמים את המופע לערוץ 24. ללא גיטרות חשמליות אבל עם ים של אנרגיה, ביצועים אקוסטים מרגשים , עיצוב במה יחודי, חילופי תפקידים וההרמוניות המקוריות שניתן לשמוע בפעם הראשונה בחלק מהשירים, הם מקיימים את אחת מהופעות האנפלגד היותר מרשימות שנראו בארץ. במהלך המופע משמיעים היהודים לראשונה את השיר "אם כבר" שאמור לצאת באלבומם הבא. היהודים אנפלגד יוצא בדצמבר 2004 לקהל והוא מלווה בהשמעות חוזרות ונשנות של "אם כבר"ברדיו . (מבחינת התיקשורת סוף כל סוף היהודים הוציאו משהו לרדיו בלי דיסטורשן. כנראה שהרדיו בארץ עוד לא מסוגל לשמוע גיטרות דיסטורשן כשזה בא מלהקה ישראלית.)
 
אפריל 2005 - אורית טיטי שחף תום פטרובר יהב ליפינסקי אבי סטרול ודניאל ברכר חוזרים מטיול בניו יורק שם שהו במשך 4 חודשים במהלכם הופיעו בכמה מועדונים קטנים, לקחו אוויר והם מתחילים לעבוד ביחד עם גיא באר וערן מיטלמן על אלבומם הבא. העבודה על האלבום נארכת במשך שנתיים אינטנסיביות. על הסאונד בהקלטות ובמיקסים מופקד יוסי חסון. היהודים שמים דגש מיוחד על נושא הפקת הסאונד באלבום. הם מקליטים סקיצות, עושים נסיונות בכל מה שקשור להקלטות גיטרות ותופים מסיקים מסקנות ורק לאחר מכן נכנסים להקלטות הסופיות. הם מקליטים עשרות שירים חדשים וממלאים את הדיסק עד תומו. בסופו של דבר נבחרים חמישה עשר שירים שנדחסים למקסימום 80 דקות. שירים רבים כמו "אם כבר", "כאילו" ואחרים שהוקלטו ושהיו אמורים להיות בדיסק נשארים בחוץ מפאת חוסר מקום בדיסק. בנתיים במהלך השנתיים הללו היהודים מציינים עשור ללהקה במה שיקרא מופע העשור.

 
 
אוגוסט 2005 - במלות עשר שנים ללהקה, לעיני 8,000 איש באמפי פארק רעננה, מצוידים בלייזרים, מאות פנסי תאורה, מסכי ענק, ואפקטים ויזואלים שונים, היהודים מקיימים את אחת מהופעות הרוק הגדולות ביותר והמושקעות ביותר שנראו באותה שנה.
 
ינואר 2006 - לאחר שנים של עבודה ביחד, היהודים וערן מיטלמן בהחלטה משותפת מודיעים על סיום הקשר המוסיקלי ביניהם. ערן לא יכל לעמוד בלוח הזמנים הצפוף של הלהקה בעיקבות פעילויות אחרות שלו עליהן אינו מוכן לוותר והיהודים שלא מוכנים להסתפק בפחות ממאה אחוז מחליטים להיפרד. הם נשארים חברים קרובים אך זהו יום עצוב וכואב לחברי ההרכב, לערן ולקהל. היהודים מקיימים אודישנים לקלידנים ובהחלטה פה אחד הם בוחרים באדם פרי. להפתעת כולם המעבר הוא מהיר וחלק. הם נכנסים לחזרות בכדי להשלים פערים ומיד לאחר מכן חוזרים להקלטות כשאדם מקליט את רוב רובם של תפקידי הקלידים בדיסק החדש.
 
דצמבר 2006 - לאחר שסיימו את המיקסים היהודים טסים לניו יורק לבצע עריכה דיגיטלית לאלבום החדש באולפני "סטרלינג סאונד" במנהטן (אולפן שמתמחה בעריכה דיגיטלית) אצל אחד מגדולי המסטרינג בעולם טד ג'נסן. אותו טד אחראי על עריכות של מאות אמנים בינהם "גרין דיי", "סליפנוט", "פנטרה", "קריד", "מדונה", " דייב מתייוז בנד" ועוד רבים וטובים. היהודים חוזרים לארץ לאחר שמונה ימים כשבידיהם הדיסק החדש גמור ומוכן להדפסה.
 
פברואר 2007 - הלהקה מצלמת שני קליפים לקראת יציאת האלבום. האחד לשיר: "what about you"         
בבימויה של מילי בן חייל. השני לשיר : "אין לך מקום" בבימוים של עודד בינון ומיכל ברזיס.
 
15.07.2007 - היהודים פורטה יוצא לחנויות. האתר החדש עולה לרשת.
 
עד כה מכרה להקת היהודים מאות אלפי דיסקים מכל אלבומיה והיא נחשבת לאחת מלהקות הרוק הגדולות והמצליחות ביותר שקמו במדינת ישראל.        

היהודים הם:
אורית tt שחף - קולות
תום פטרובר - קולות וגיטרה
יהב ליפינסקי - תופים
עמרי אגמון -גיטרה
גיא באר - גיטרה
ניר מימון - באס
אדם פרי - קלידים